אני מבין שהמצב הזה קצת מביך, אבל אני חושב שחשוב לא לחשוב על זה יותר מדי. זה בסופו של דבר היה די הרבה זמן בסדר, ובאותה תקופה הפרופסור אמר שהוא מבין, אז אולי אתה לוקח את האירוע הזה יותר קשה ממנו.

אבל מה עלי לומר X לשבור את הקרח?

כנראה שלא הייתי מזכיר שום דבר, לפחות לא בהתחלה ובטח שלא באמצעות דואר אלקטרוני. העלה אותו בשעה מתאימה, או בכלל לא.

האם עלי להתחיל להתנצל שוב?

לא. ראה לעיל. גם אם הוא זוכר אותך (וזה בכלל לא מובטח), התחיל שיתוף פעולה עם "זוכר איך התבטלתי מההסכם שלנו בפעם האחרונה?" נראה מביך ביותר. אם שיתוף הפעולה ימריא ואתה נפגש לעתים קרובות יותר ואישית, יכול להיות נחמד להתנצל שוב, באופן אופטימלי במסגרת חברתית. לחלופין, אם הוא מעלה את הנושא, אתה יכול וצריך להתנצל. עם זאת, אל תעשה מזה עניין גדול אם לא יעשה זאת.

האם עלי פשוט להעמיד פנים שאינני זוכר ממנו? זה טוב אם הוא כבר שכח ממני. אבל אם הוא עדיין זוכר אותי מכיוון שעשיתי לו כל כך הרבה צרות, אזי אני אראה לו כאדם נורא.

אתה לא צריך להעמיד פנים שאתה לא זוכר אותו. . פשוט תקשר איתו כרגיל - גם אם לא תפתח מיד שיחה על האינטראקציה האחרונה שלך (והוא זוכר אותך), הוא כנראה לא יניח ששכחת ממנו, אלא שאתה מנסה לא להפוך את המצב למגושם. הוא לא יחשיב אותך כאדם נורא בגלל זה.

איך לשבור את הקרח? אינך צריך להזכיר את הנושא, ועוד פחות להתנצל כשאתה פוגש אותו לראשונה. פשוט התנהג כמו עם כל איש מקצוע אחר: "היי, מה שלומך? נראה שיש לפנינו מחקר מרגש".

אתה מדבר לפני 7 שנים והפרופסור אולי אפילו לא ייתן לו שום חשיבות אחרת הוא לא היה מוכן לשתף איתך פעולה. אז הייתי מציע לך להפסיק להעניש את עצמך, להתגבר על זה, ופשוט להתמקד בפעולה כמקצוען.

אם הנושא מתעורר, הגיב הערה מצחיקה והמשיך הלאה. אם הוא מתעקש להפוך את זה לאישי ולקחת אותך לטיול אשם או שאתה מרגיש לא נוח לעבוד איתו, פשוט הפסיק את שיתוף הפעולה ומצא קולגה אחר לשתף איתו פעולה.

כבר התנצלת, ההתנצלות התקבלה ושנית עברת.

אין שום סיבה להחזיר אותה, והדבר המקצועי לעשות הוא לתת לעבר להישאר בעבר. יש סיכוי טוב שהוא יהיה גם כן.

אם הוא מביא את זה, לא להביא אותו בעצמך. ערכו את המחקר שלכם ככל שתוכלו, והראו לו כיצד גדלתם עם השנים.

אם זה עדיין באמת מפריע לכם, אז הרבה אחרי שקבעתם את יחסי המחקר שלכם, בזמן מחוץ של עבודה (חברתית), אתה יכול פשוט לומר, "אני עדיין מרגיש רע עם ..." ולהביע את רגשותיך שוב, ולהוסיף, "אבל אני כל כך שמח שיש לנו את הסיכוי הזה לעבוד יחד. "

אתה יודע qsp , אני לא יודע את המגדר שלך או את האוריינטציה שלך, אבל אני אשים את זה מנקודת מבט של הטרו-זכר.

זה כאילו עשית תאריך עם ילדה, ומאוחר יותר ביטל אותה. אתה יוצא עם הילדה השנייה אבל בסופו של דבר, מכיוון שהילדה הראשונה ואתה גרה באותה עיר ויש לך את אותם תחומי עניין, אתה נתקל בה שוב ומחליט, לעזאזל, אתה רוצה לצאת אחד עם השני שוב. אם היא רוצה ואתה רוצה, לעזאזל, מה הבעיה?

אני יכול לחשוב על הרבה יותר פשרות אקדמיות מגעילות של מוסר (בדרך כלל כרוכות בפלגיאט או בהצגת נתונים שגויה או בגניבת רעיון). שיתוף פעולה עם אדם ש "קמת" בעבר אינו אחד מהם.

כל מי שהיה אחראי על משהו אי פעם הציע מקום למישהו שדחה אותו, ממש במקום או מאוחר יותר. היענות להצעה טובה יותר מגיעה עם השטח. אם הייתי זה שהצעתי לך מקום, שיתוף פעולה מאוחר יותר רק יאשר את החלטתי הראשונה שהיית מישהו שרציתי בקבוצה שלי.

אז למה אתה צריך לצפות? בהחלט לא הייתי מעלה את העבר בשום דרך שלילית, הייתי אומר ששמחתי לעבוד איתך.

ומה עליך לומר?

(1) אל תתנצל. לא עשיתי שום דבר בשבילך ולא לקחת ממני כלום, אז אתה לא חייב לי כלום. גם אם ביטלת כל כך מאוחר שהתפקיד לא היה ממלא זמן מה, זה לא תלוי בך. אם יש משהו שלי שייכשל בלי צוות זה עליי. זה תלוי בי שתהיה לי תוכנית מגירה, ואני אעשה זאת. "רבים הם החלקה, 'שווה את הכוס והשפה". כל מי שמשתייך בעבודתו מכיר את ההבדל בין מישהו על הסיפון למישהו שהשמיע רעשים נחמדים לגבי הצעה.

(2) אל תעלה לעולם לא לתפוס את המקום. ידעתי שבזמנו קיבלת הצעה טובה יותר או שיש לך משבר משפחתי, אז עכשיו אני יודע שקיבלת הצעה טובה יותר. אם אני רוצה לדעת מדוע נטלת את ההצעה האחרת אבין זאת בעבודה איתך.

(3) אם אדם זה אכן מעלה את העבר, או מתלונן על כך שאתה לוקח הצעה טובה יותר, או מה שלא יהיה, אל תגיב עם שום דבר על טוב יותר או רע יותר. הפוך את זה לעניין של העדפה אישית, כמו בחירה באוכל, אמור שהיה משהו בהצעה האחרת שבאמת נראה כאילו זה מתאים לך. אם האדם השני מבקש שוב או לקבל פרטים, התמודד איתם כמו מישהו שהיה לו יותר מדי אלכוהול ואומר דברים מטופשים. חייכו, חזרו על תשובתכם הראשונה בסבלנות, חייכו שוב, ואז דברו על נושא שלא קשור בעליל.

אני לא יודע אם זו עצה מצוינת לאנשים שמשחקים פוליטיקה אקדמית. לא הרווחתי את הדוקטורט שלי כסטודנט לתואר שלישי קיבל מלגות עבדתי במשרה מלאה בסוף R&d של התחום שלי הייתה לי אישה & ילדים והיה לי מחקר משיק שעניין אותי להמשיך ולכתוב לעבודה בעבודת גמר ועבודה ומספר פרויקטים, ואני למדתי שיעורי קורסים ברמה בוגרת שעניינו אותי, ושילמתי שכר לימוד ושכר טרחה. זה לא היה יוצא דופן אז כמו עכשיו.

כפי שאחרים הזכירו לעיל, אני חושב שצדקת כאשר התנצלת לפני 7 שנים ולא בהכרח אתה צריך לעשות זאת שוב, אלא אם כן המצב מבקש ממך.

יש לך הזדמנות נוספת לעבוד איתו שוב שעליך להחמיץ את אותה תקופה. אז, פשוט נסה להפיק את המרב. אין על מה להרגיש רע.

רק תודיע לו שאתה נרגש לעבוד איתו, ואם אתה מרגיש שהוא לא מאוד נוח או אם הוא מעלה את הנושא שאתה מבטל את הצעתו, אתה תמיד יכול להתנצל.