קיבלתי מיילים (ככל הנראה חובבים), שטוענים שהוכיחו בעיות מתמטיות מפורסמות, כמו השערת ABC או השערת גולדבך. אך תמיד, כולם הכילו טעויות. החלטתי לא לבזבז את זמני על מסמכים כאלה שאינן רצויות. אך לאחרונה קרה משהו מעניין.
כ- 14 יום קודם לכן קיבלתי דואר מסטודנט לתואר ראשון הודי שטען כי הוכיח את משפט סילבסטר-גלאי בצורה אלמנטרית. מה שמשעשע יותר הוא שהוא טען שהוכיח זאת באמצעות אינדוקציה מתמטית ובאקסיומה אוקלידית בסיסית. החלטתי להתעלם מזה כרגיל. אבל אתמול קיבלתי את הדואר שלו ואמרתי לי ש-
אני מניח שלא ראית שהמסמך שלי ראוי לזמנך ולכן לא עברת אותו בכלל, או שזה יכול להיות שאתה כל כך עסוק שלא מצאת זמן לבדוק את חשבון הדוא"ל שלך. אם זה המקרה אז פשוט התעלם מהדואר הזה. אבל אם זה המקרה הראשון, אני רוצה לספר לך משהו.
אולי שמעת על המתמטיקאי ההודי סריניוואסה רמאנוג'אן. הוא גם שלח את עבודותיו המתמטיות למתמטיקאים ידועים כמו בייקר והובסון, אך הם לא השיבו. מאוחר יותר הוא שלח את כתב היד שלו להרדי וגאונותו הוכרה. אבל רק נניח שגם הרדי ראה את עבודתו כעבודה של ארכובה, אפילו בלי לעבור אותה. שקול שזה המקרה גם אם הוא היה שולח את זה למתמטיקאים אחרים. כמה זמן הוא יכול להמשיך לשלוח את הנוסחאות והמשפטים הלא רצויים שלו (שהיו ללא הוכחה!) למתמטיקאים אחרים ולהידחות? כמובן, בסופו של דבר פעמים רבות. לאחר מכן, אולי לא היה כותב לאף מתמטיקאי גם אם היה, נניח למשל שהוכיח את השערת רימן. למה שהוא? סביר להניח שהוא יידחה.
אז אני מציע לך לפחות לעבור על המסמך שלי ביסודיות ולספר לי בדיוק עליו.
אנא אל תתנהג כמו בייקר או הובסון.
מה עלי לעשות עכשיו? האם עלי לשתוק או לעבור על המסמך? כל הצעה תתקבל בברכה.